מצב הסטודנטים בישראל לנוכח מגפת הקורונה

כ-327 אלף סטודנטים לומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה בישראל וחייהם של רבים מתוכם נפגעו קשות בעקבות הקורונה. האם הם מקבלים סיוע ראוי מהמדינה ואיך ניתן לעזור להם?

כיום במדינת ישראל, נכון לחודש נובמבר 2020, ישנם כ-327 אלף סטודנטים אשר לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחוגים שונים כמו פסיכולוגיה, הנדסה, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית ורפואה. חייהם של סטודנטים אלו נפגעו באופן קשה בעקבות מגפת הקורונה.

לצורך ההמחשה, נכון להיום, כשבועיים מפתיחת שנת הלימודים תשפ”א, כ-30% מהסטודנטים במדינת ישראל שוקלים לנשור מלימודי התואר בשל בעיות מגוונות אשר כוללות, בין היתר, מצב כלכלי קשה, מחסור באפשרויות תעסוקה, וכל זאת ללא כל עזרה או סיוע מעשי מצד המדינה. יש לציין וחשוב להבין שהבעיות הללו נוצרו כתוצאה ישירה של מגבלות הקורונה.

ניתן להניח שמדינה כגון ישראל שיש לה אתגרים רבים בתחום הביטחון צריכה להיות מחושבת ושקולה בעת הכנת תקציביה השונים. ברור לכולם שללא ביטחון, לא ניתן יהיה לחזק מדינה באופן ראוי. יחד עם זאת, על מקבלי ההחלטות להפנים שישנו צורך בהול לעזור לסטודנטים במדינת ישראל מכיוון שהם, הסטודנטים השונים, יהיו אלו אשר ישפיעו ויקדמו את המדינה בתחומים השונים בעתיד.

ניתן לראות שבשל מגפת הקורונה נוצרו מגוון רחב של בעיות בחייהם של הסטודנטים. אחת מאותן בעיות, היא שמרבית הסטודנטים החיים מחוץ לבתי הוריהם אינם יכולים לממן את עצמם, בגלל מחסור בעבודות וחוסר גמישות בשעות הלימודים אשר מונעות מיכולת עבודה רציפה אשר מונעים השתלבות בשוק העבודה.

אם אין די בכך, מעבר לפגיעה האנושה בכלכלה, סטודנטים רבים משלמים מחיר כבד בפן הנפשי בשל חוסר מנוח, פחד מהבאות ודאגה אמיתית הנוגעת ליכולת תשלום ההוצאות. כלל המרכיבים הנ”ל יוצרים תחושות קשות בקרב הסטודנטים, שכוללות תחושת תסכול וחוסר שוויוניות. רגשות אלו נובעים מהתחושה הרווחת שמדינת ישראל אינה עושה מספיק מאמצים רשמיים מדיניים לרווחת הסטודנטים וגם כאשר החלטות מתקבלות – הן אינן עוברות את הצבעת הכנסת ובמהרה נהפכות לסיסמאות פוליטיות ללא תוכן.

לכל אלו אשר טוענים שאין ברירה אחרת, אז ברצוני לחלוק על כך ולהסב את תשומת הלב למדינות סוציליסטיות כגון שוודיה, אשר בהן לימודי תואר וסבסוד דיור לסטודנטים ניתנים באופן נרחב וזאת מכיוון שהם נחשבים כערך בסיסי. תפיסת העולם של אותן מדינות הינה שידע הוא כוח אשר בסופו של דבר תורם להתפתחות התרבות והכלכלה במדינה. למדינת ישראל אמנם אשר לצערי ודעתי האישית נמצאית בין סוציאליזם לבין קפיטליזם, אין יכולת להתנהל באופן זה. למרות כל זאת, אנו יכולים ואף מחויבים לחשוב על דרכים אלטרנטיביות אשר יספקו עזרה נדרשת לסטודנטים ויקדמו חברה מחכימה ומלומדת יותר.

אפילו בחברה קפיטליסטית כמו ארצות הברית, שהיא ההיפך הגמור ממדינה סוציאליסטית כמו שוודיה, נמצאה דרך לעזור לסטודנטים. עזרה זו נובעת מההבנה שהשכלה גבוהה היא ערך בסיסי, ולכן על מנת שתהיה נגישות נרחבת למוסדות החינוך הממשל האמריקאי מספק את התשתית הנדרשת להלוואות סטודנט. סיוע זה הינו בעצם הלוואה ללא ריבית לצורך לימודים. בעת סיום הלימודים המדינה יוצרת מתווה יחד עם האזרח לצורך תשלום ההלוואה. מתווה זה נעשה בצורה הוגנת אשר אינה פוגעת באפשרות לחיות בכבוד.

בנוסף, הנחה בשכר הלימוד בתקופת הקורונה ובמקביל התאמת שעות הלימוד וימי הלימוד על מנת ליצור מצב אשר יאפשר לסטודנט ללמוד ולעבוד בו זמנית. הנחה בלימודים עלולה אולי להשמע כמרידה במוסד אך נכון להיום ויש להבין, לא מתבצעים לימודים בקמפוס, רוב הוצאות האוניברסיטה כגון, חשמל, תחזוקה, מים ושמירה ירדו. הוצאות אלו, בסופו של דבר, חוסכות לאוניברסיטאות סכומי עתק אשר ניתן, במידה ויש הסכמה, לתרגמם להחזרי הוצאות סטודנטים. כל שקל נוסף בידו של סטודנט הוא שקל נוסף לקופת המדינה בצורת מע”מ, מס הכנסה וכדומה.

מגפת הקורונה יצרה מבול של בעיות ומכשולים אשר עד היום, ולמזלנו, לא נאלצה או נתבקשה מדינת ישראל להתמודד איתם. יחד עם זאת, המדינה חייבת להכיר בחשיבות של ההשכלה הגבוהה ורווחת הסטודנטים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *