שלמה איזקסון
כיצד הפכה ממשלת החירום לכזו שעוסקת בסיפוח, שעלול להבעיר את השטח? טור דעה
לאחר הבחירות האחרונות חזר והדגיש בנימין נתניהו את חשיבותה של הקמת ממשלת חירום ואת נחיצותה של האחדות הפוליטית לצורך ההתמודדות עם התפרצות הקורונה והשלכותיה הקשות. ראש הממשלה קרא מעל כל במה אפשרית לראשי כחול לבן “להיכנס מתחת לאלונקה” בשל מצב החירום ולהקים עימו ממשלה.
בני גנץ וגבי אשכנזי נעתרו לקריאתו של נתניהו וחברו אליו על אף מצבו המשפטי של ראש הממשלה והצהרותיהם טרם הבחירות. הציפייה של רבים הייתה כי הממשלה שקמה תתמקד בשיקום מערכת הבריאות, ייצוב המשק תוך מאמץ להחזיר כמה שיותר אזרחים לשוק העבודה והיערכות לקראת גלי הקורונה הבאים, אך מהר מאוד התבהרה התמונה העגומה. הקורונה לא נעלמה ומספר החולים אף מזנק בשנית, גם שיעור המובטלים עדיין גבוה מאוד אך נתניהו עסוק יום וליל בקידום צעדי סיפוח נפיצים ביהודה ושומרון.
דיון, ובוודאי החלטת ממשלה על סיפוח חלקים מיהודה ושומרון יחשפו את המחלוקת וקווי השבר בתוך הפסיפס הקואליציוני המורכב, אך חשוב מכך ישפיעו דרמטית על יחסנו עם ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית. כך למעשה, בעוד המדינה טרודה בהתמודדות עם נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי, יגרור אותנו נתניהו למשבר מדיני קשה ומתיחות ביטחונית מיותרת שעלולה להבעיר את הגדה המערבית.
תוכניתו של הנשיא טראמפ לא תוביל לסיום הסכסוך הישראלי – פלסטיני או ליישום פתרון שתי המדינות, אך הניסיון לקדם בחסותה סיפוח מסכן את הסכמי השלום עם ירדן ומצרים וקשרים עם מדינות נוספות באזור. רבים מתלוננים על כך שהיחסים עם שכנותנו מהווים “שלום קר” בלבד, אך אין ספק כי הסכמים יציבים אלו חסכו חיים רבים ועימותים צבאיים נוספים. חשיבותם האסטרטגית של ההסכמים והתיאום הביטחוני עם ירדן, מצרים ואף הרשות הפלסטינית גם ידועה היטב למקבלי ההחלטות.
התבוננות במפת הגבולות הפתלתלים המוצגים בתוכנית טראמפ מובילה למסקנה כי אדריכליה אינם מכירים את המציאות הגיאוגרפית, הביטחונית והמדינית באזור. אומרים שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, אך במקרה הזה נראה כי כוונתם של אדריכלי המתווה הייתה בעיקר לספק את רצונותיו של נתניהו. המפה המוצעת מעבירה לריבונות ישראלית כשליש משטחי יהודה ושומרון תוך הצגת מדינה פלסטינית דמיונית, חסרת רצף טריטוריאלי ובעלת גבולות ארוכים ומובלעות רבות של התנחלויות מבודדות בתוכה. הגבולות המוצעים, על שלל המובלעות וההסתעפויות שבהם, נתפרו והותאמו על פי גבולות הגזרה של כלל ההתנחלויות, כולל המבודדות שבהן הממוקמות מחוץ לגושים העיקריים ולא על פי הגיון ביטחוני או ריאליזם מדיני.
בעוד הסיכוי להגיע להסכם או הבנות עם הפלסטינים על בסיס תוכנית טראמפ הינו אפסי, נראה שנתניהו נלהב ליישם באופן חד צדדי את חלקה של התוכנית שמאפשר סיפוח. ראש הממשלה מדגיש כי מטרתו היא להחיל את ריבונות ישראל על כל ההתנחלויות ועל שטחים נרחבים בעומק הגדה המערבית (לא מדובר רק בנוכחות החיונית והנדרשת של צה”ל לאורך נהר הירדן) והפגין ביטחון כי יקבל אור ירוק לכך מוושינגטון. כעת נראה כי בכירים בממשל האמריקאי מצננים לאחרונה את יחסה של ארה”ב לסוגיית הסיפוח ודורשים מנתניהו הסכמה עם שותפיו הבכירים לממשלה על הסיפוח והיקפו כתנאי לתמיכת וושינגטון במהלך.
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן אומנם מאפשר לנתניהו להביא בתחילת יולי הצעה לסיפוח חלקים מיהודה ושומרון אך יש לקוות ואף לדרוש כי גנץ ואשכנזי, שהציגו בעבר תפיסה מדינית פרגמאטית לא יקבלו זאת כגזירה וייאבקו בכל כוחם למנוע את הסיפוח. ראשי כחול לבן שנבחרו על ידי ציבור תומכי המרכז הפוליטי לא יכולים לתת יד לערעור היחסים של ישראל עם מצרים וירדן, לקריסת הרשות הפלסטינית ולריסוק האפשרות העתידית למימוש פתרון שתי המדינות.
מהלך הסיפוח עלול לגרום לכאוס בגדה המערבית ולאלץ את ישראל לחזור ולבצע משימות שיטור ואכיפת סדר בלב הערים הפלסטיניות וכן לגרור אותנו לניהול תחומי חיים רבים שהרשות הפלסטינית טיפלה בהם. קריסה של הרשות תטיל את האחריות לניהול מערכות אזרחיות בערים הפלסטיניות על ישראל ותביא עימה לא רק קשיים ביטחוניים אלא גם השלכות כלכליות ומדיניות.
אם קיימת הצדקה לישיבתם של גנץ ואשכנזי כשותפים בכירים בממשלה הרי היא בראש ובראשונה כדי למנוע צעדים קיצוניים כמו סיפוח. לא ייתכן כי מה שהוצג כממשלת חירום לצורך התמודדות עם משבר הקורונה, ישמש כסולם עבור הימין למימוש חזון מסוכן אשר יוביל את ישראל לבידוד מדיני ולסכנה של פריצת אינתיפאדה שלישית. את רכבת הסיפוח חייבים ויכולים ראשי כחול לבן לעצור כעת טרם התנגשותה בקיר.