יהל עפרוני
בגיל עשר השתתפתי בחוג כדורגל, יחד עם שכבת בני גילי בעמק בית שאן. הגענו נרגשים לאימון הראשון של השנה. המאמן העמיד אותנו בטור ארוך והחל למיין אותנו לצדדים שונים במגרש. כאשר הגיע תורי שאל אותי המאמן: “אתה ימני או שמאלי?”. מופתע, עניתי שאני עדיין לא יודע ושאני לא מבין מה לפוליטיקה ולכדורגל. “ברגל, אתה ימני או שמאלי? ילד! מה הרגל החזקה שלך? באיזה רגל אתה בועט?”. רצתי מובך לצד בו התקבצו השמאליים.
זיכרון הילדות התמים הזה הוא משל לבעיה ישראלית נפוצה. אנחנו לא באמת יודעים מה משמעות החלוקה הפוליטית בין ימין ושמאל. ישראלים רבים מגדירים את עצמם כבעלי השקפה פוליטית ימנית או שמאלית, בכפוף להשקפותיהם בנושאי ביטחון וכך נושאים חשובים מודרים מהשיח הישראלי. למשל יחסי שוק-מדינה, נושאים חברתיים, אופי הכלכלה הישראלית ומידת האחריות המוטלת על המדינה ליצירת רווחה מינימאלית והבטחת זכויות בסיס לישראלים.
“משבר הקורונה חשף את חולשותיה של ישראל מבחינה סוציאלית” (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
כתוצאה מכך, מוזנח השיח החברתי-כלכלי בישראל ואינו קיים במצעי המפלגות. בנוסף, ואולי חמור מכך, בעקבות מיקוד השיח הפוליטי בנושאי ביטחון, לא פעם מצביעים אזרחים למפלגה התואמת את השקפת עולמם הביטחונית-מדינית, אך נוגדת את האינטרסים הכלכליים-חברתיים שלהם. כך למשל דפוסי ההצבעה בפריפריה החלשה חברתית, מתאפיינת באחוזי הצבעה גבוהים למפלגות הנוקטות במדיניות ליברלית-כלכלית, המקדשת את חירות הפרט בשוק ומקדמת מדיניות שוק חופשי, תוך התערבות מדינתית נמוכה באספקת רווחה לאזרחים.
השנה מורגש הדיסוננס הזה ביתר שאת. משבר הקורונה חשף את חולשותיה של ישראל מבחינה סוציאלית והסיט את תשומת הלב האזרחית מנושאים מדיניים-ביטחוניים לסוציאליים. הוא מציב הזדמנות לשיח ציבורי אידיאולוגי בנושאים כלכליים שיוביל להבחנה עמוקה בין ימין לשמאל.
“ביקורת ואכזבה מתפקוד הממשלה”. עובדות ועובדים סוציאלים חוסמים את הכניסה לירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
משבר הקורונה הינו אירוע שעתיד להאיץ תהליכים ולשנות סדרי עולם מסביב לגלובוס ואנחנו נהיה עדים לשינוי בסדר העדיפויות הישראלי, לטובת עלייתו של שיח סוציאלי וכלכלי בישראל. התסכול של ציבורים רבים מאוזלת היד של המדינה בדאגה לאזרחים, לצד האכזבה מהניאו-ליברליזם הכלכלי-ישראלי, מוביל כבר עכשיו לביקורת ואכזבה מתפקוד הממשלה. המצוקה עקב המשבר וחוסר יכולתה של המדינה לתת מענה ופתרונות מהווה לרבים קריאת השכמה. כולנו חווים בחודשים האחרונים מעין חשבון נפש סביב מידת הדאגה של נבחרי הציבור לאזרח. שיח זה מוביל לדומיננטיות הולכת וגוברת של הנושא הסוציאלי והחברתי-כלכלי, שיהפוך למרכז הדיון בשיח הפוליטי בשנים הקרובות.
