מנחת דמוקרטTV מבקשת מבנימין נתניהו להתעורר ולהפסיק לשתוק לנוכח האלימות הגואה. צפו בטור המלא
בואו נדבר רגע על המחאות.
משהו קורה במדינה בשבועות האחרונים, משהו מרעיד את אמות הסיפין של התרדמת שהכניסו אותנו אליה בשנים האחרונות, עד כדי כך שפשוט קם אדם, מרגיש כי הוא עם ומתחיל למחות. ולמי זה לא נוח, אתם שואלים? אני לא באמת צריכה להגיד לכם.
לא מובן לי איך ראש ממשלת מדינת ישראל, מדינה שיש בה אזרחים מימין ומשמאל, ערבים, יהודים, חילונים, חרדים, ראש ממשלת האחדות הראשונה מזה הרבה מאוד שנים, ראש הממשלה שבנאום שנתן בבחירות סבב ג’ אמר שהוא עשה מהלימון לימונדה והגיע זמן פיוס, ראש ממשלה שלא הפסיק להגיד שלא ראה את ההסתה של רבין מהמרפסת ודרש שנאמין לו, פשוט שותק לנוכח האלימות?
כנראה שגם לפיוס יש צד ותנאים מאוד ברורים – נתפייס כל עוד תסתמו את הפה, נתפייס כל עוד תאכלו את החרא ותשתקו, נתפייס כל עוד לא תתלוננו שחמוץ לכם מהלימונדה שעשינו, נתפייס כל עוד תבינו שלראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות יש מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל על אף החשש האמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס אינטרס ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי.
לפני שנתיים פורסם לראשונה בחדשות10 מכתב ששלח שר החינוך אמנון רובינשטיין חצי שנה לפני רצח רבין ליו”ר האופוזיציה נתניהו בו הוא מפרט שורה של מעשי אלימות כנגד אנשי שמאל.
רובינשטיין כתב לו כי אלה “מעשים חמורים ביותר וניסיון להשליט בריונות, למנוע בכוח הזרוע מיריבים פוליטיים את הזכות לדעה שונה. האירועים עלולים לגרום לשנאת אחים, ומי יודע לאן יובילו אם לא תבוא קריאה ברורה מטעם מנהיגות הליכוד – עשה זאת היום ואל תחכה למעשה שאין ממנו חזרה”.
עשה זאת היום, אדוני ראש הממשלה, ואל תחכה למעשה שאין ממנו חזרה.