שלמה איזקסון
ההפגנות שנערכות ברחבי הארץ לא כוללות רק המוני בני אדם, אלא ייחודיות בכך שהן מושכות אנשים מסקטורים שונים, כאלה החשים כי איבדו תקווה במדינה. שלמה איזקסון בטור דעה
אלפי המשתתפים בהפגנות שנערכו בירושלים ובתל אביב, לצד משמרות מחאה ברחבי הארץ, ובעיקר הזעם של המוחים, מעידים על משבר אמון קשה בין חלק גדול מהציבור לממשלה ובעיקר העומד בראשה. ייחודה של המחאה בשבועות האחרונים איננו בהיקף המשתתפים אלא בעיקר בכעס הרב המופנה כלפי הממשלה, בשיעור הגבוה של צעירים בין המשתתפים בהפגנות ובמגוון הסיבות שמובילות את המוחים לצאת לרחובות.
בשבועות האחרונים ניתן לראות לצד מפגיני “מחאת הדגלים השחורים” המוחים כנגד נתניהו, פעילים מסקטורים שונים הסובלים מהמשבר הכלכלי השורר מאז התפרצות נגיף הקורונה וצעירים רבים שחשים כי איבדו את התקווה במדינה. ההפגנות שהתקיימו בסמוך לבית ראש הממשלה הפכו סוערות יותר מאז מעצרו ושחרורו של תת אלוף (במיל’) אמיר השכל וביתר שאת מאז הצטרפו אליהם רבים המוחים על העלייה בשיעור האבטלה, הוצאתם לחל”ת של מאות אלפי עובדים ופגיעה בדמוקרטיה. הפגנות כה אינטנסיביות, אשר נובעות מהתחושה כי הממשלה מנותקת מהמצוקה הכלכלית והחברתית, לא נראו בעיר הבירה ובמרכז תל אביב מאז ימי המחאה החברתית בשנת 2010.
ההתרחשויות הן תוצאה של העובדה כי יותר ויותר אזרחים איבדו לאחרונה את מעט האמון שעוד נותר להם בממשלה. חלקם חשים כבר תקופה ארוכה כי לא ייתכן שנתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה תחת כתב אישום ורבים נוספים חשים כעת דאגה ותסכול כאשר שיעור האבטלה ומספר חולי הקורונה ממשיכים לטפס במקביל.
הטיפול במשבר הקורונה, שבתחילה נראה לרבים אפקטיבי עם הירידה במספר החולים בעקבות הסגר ובשבועות הראשונים שלאחר הסרתו, התברר כניהול כושל ותזזיתי. הסגר הקשה הוסר באופן מהיר ולא בפעימות מבוקרות. שיטת הקפסולות שנועדה לצמצם תחלואה במוסדות החינוך וברבים ממקומות העבודה ננטשה מהר לטובת הצטופפות בכיתות דחוסות, במסעדות, בברים ומרכזי קניות. אולמות האירועים נפתחו בשלב בו כבר נצפתה עלייה במספר החולים ובהמשך נסגרו שנית. במקביל, רוב בעלי העסקים הקטנים והעצמאיים שנפגעו לא זכו לפיצויים נאותים ולאחרונה נוצרה אי בהירות לגבי מדיניות הממשלה בדבר פתיחתן או סגירתן של מסעדות ובתי עסק נוספים. כך הגענו לסיטואציה בה המצב הכלכלי מידרדר, עסקים קורסים ולא זוכים לתמיכת המדינה ובמקביל מספר החולים החדשים מזנק.
תחושת חוסר האונים של מאות אלפי אנשים שאיבדו את מקום עבודתם או את פרנסתם כעצמאיים ובעלי עסקים קטנים, יחד עם התחושה כי מקבלי ההחלטות לא באמת סופרים אותם ולצד גרף התחלואה העולה, הוציאו לרחובות רבים שלא לקחו חלק עד כה בהפגנות. אין ספק כי הצטרפותם למחאה תדלקה אותה באנרגיה וחיזקה את תחושת המיאוס מההנהגה הנוכחית, אך עוד רחוקה הדרך מהתפטרותו של נתניהו או חילופי שלטון. סביר להניח שהמחאה תימשך ובצדק אך כדי שתצליח עליה להיות ממוקדת בכמה מטרות ברורות.
המטרה החשובה ביותר לטווח הבינוני-ארוך היא להביא באופן חוקי ודמוקרטי להחלפת ראש הממשלה אשר נמצא במלחמת הישרדות פוליטית ומשפטית וכשל בניהול משבר הקורונה וכן להביא לשינוי סדרי העדיפויות במדינה ואופן ניהולה. עם זאת, חשוב לזכור כי מעמדו הפוליטי של נתניהו עדיין איתן וכי הוא זוכה לתמיכה בקרב חלק גדול מהציבור.
צפו: מורל לוי, מובילת מחאת השאלטר וליכודניקית לשעבר בראיון עם לוסי אהריש:
בטווח הקצר והמיידי על המפגינים לדרוש מהממשלה להציג וליישם תוכנית כוללת עם תאריכים ויעדים לייצוב המשק ולצמצום האבטלה והתחלואה. המתווה צריך לכלול סיוע ומענקים נדיבים למפוטרים ולעסקים קטנים ומניעת קריסתם של נוספים, סיוע אמיתי לנכים וקשישים, שיקום וחיזוק מערכת הבריאות שהוזנחה, תוך הוספת תקני רופאים ומיטות אשפוז בדחיפות. כמו כן, במידה ויוחלט על סגירת המסעדות ובתי הקפה, על הממשלה להיות כנה עם בעלי העסקים, לתת להם אפשרות להיערך, להסביר עד מתי עסקיהם יהיו סגורים ולספק פיצויים נאותים עבור אותה התקופה.
דווקא בימים אלו, בהם דוגמא אישית מצד פוליטיקאים היא נדירה, ראוי היה שבעקבות המשבר הכלכלי והזינוק בשיעור המובטלים, תקוצץ הממשלה הרחבה לסדר גודל סביר של כ-18 שרים כדי להפגין בפני הציבור מעט סולידאריות וצניעות. ראוי גם כי חברי הכנסת יקפיאו את שכרם לחלוטין בשנה הקרובה, כדי להמחיש שגם הם מבינים ומודעים למצב הכלכלי והחברתי הקשה במדינה.
רובם המוחלט של המפגינים הם אזרחים שומרי חוק שמאסו בשלטונו של נתניהו ובנתק שבין רוב הפוליטיקאים והציבור הרחב וראויים להצדעה על מחאתם והתמדתם. חשוב שהמחאה הצודקת תתקיים כמובן רק בגבולות החוק וללא גילויי אלימות או ונדליזם. המפגינים מזכירים לממשלה ולנתניהו את גבולות כוחם, את החירות הדמוקרטית למחות ואת העובדה כי תפקידם של הפוליטיקאים לשרת ולייצג את הציבור ולא להפך. יש לקוות כי המחאה האמיצה היא רק סנונית שתבשר בהמשך על שינויים במפה הפוליטית ועל מנהיגות חדשה, מאחדת, צנועה וישרה שהמדינה כה זקוקה לה בימים אלו.