נמרוד דוויק
במאבק שלנו נגד הפופוליזם וההסתה בחברה, יש רק נשק אחד שעובד – הקשבה, הכלה ומתינות. כמה מילים על המחשבה מאחורי דמוקרטTV
דמוקרטTV נולדה מתוך דאגה עמוקה וגדולה. כולנו צורכים חדשות, 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. אנחנו חושבים שאנחנו מעודכנים. אבל הסיפור שהחדשות מספרות לנו הוא שטחי. החיפוש אחר הכותרת הנוצצת מוביל לכך שאנחנו מפספסים את הסיפורים האנושיים, הכואבים, אלה שמראים את הפנים האמיתיות של ישראל. זהו סימפטום למחלה עמוקה שהציבוריות הישראלית נגועה בה. מחלה שאוכלת את הטוב שבחברה, מפרידה אותנו ומשרתת את המיעוט. הפופוליזם הפוליטי והתקשורתי.
פוליטיקאים צריכים לסחוף אחריהם את הציבור. הם רוצים סיפורים קליטים ופשוטים, סיפורים שיתארו מציאות של שחור ולבן. זה סוחף אותנו למציאות של קבוצה נגד קבוצה, תרבות הסתה והפרד ומשול. התקשורת נהנית מהפשטות של הסיפורים הללו. כמה קל לספר סיפור של טובים ורעים לעומת סיפור מורכב? אנו משלמים מחיר כחברה. הופכים לקהילות סגורות שלא רואות את האחר, חיות בבידוד מזהיר, מספרות לעצמן סיפור אחד בלבד. לא פעם אנו תופסים את האחר כיריב. החרדי, הערבי, החילוני, הדתי, כל שבט כזה ספון, מסוגר בבועה ורואה באחרים יריבים. כל קבוצה רעיונית פוסלת באופן גורף את מי שלא דומה לה. זה נכון גם לפוליטיקה – הימין הפוליטי רואה רק את עצמו, השמאל הפוליטי מספר סיפור לעצמו.
“כאשר בודקים את העמדות של הציבור מגלים ציבור קשוב שרואה את הגוונים” (צילום: דרור עינב)
עם זאת, הציבור הישראלי הוא ציבור מתון. כאשר בודקים את העמדות של הציבור, מגלים ציבור קשוב, שרואה את הגוונים. קיים פער אמיתי בין הסיפור של ההנהגה לבין הסיפור ברחוב. הם מנותקים ממי שאנחנו. הם שוכחים שאנחנו פוגשים אחד את השני במילואים, במסחר, בתעשייה, בתרבות. שוכחים שאנחנו חיים שכם אל שכם, זה עם זו, דומים ושונים. כשאנחנו פוגשים את הפופוליזם אנחנו נבהלים. האם באמת אנחנו צריכים לחיות בתרבות של הפחדה? מגיע לנו יותר. מגיעה לנו חברה מתונה, דמוקרטית, מכילה, שעובדת בשביל כולנו. כשהקמנו את דמוקרטTV הרגשנו ש”עד כאן”. מגיעה לנו תקשורת שמספרת סיפור של רבים, תקשורת שתביא את הסיפור של עם, שהגוונים השונים שבו בחרו לפעול במשותף למען כל הישראלים.
הצעד הראשון הוא להכיר, להקשיב ולשמוע. הדרך שלנו להתמודד עם הפופוליזם היא דמוקרטTV.
נמרוד דוויק, מפיק ראשי, סמנכ”ל אסטרטגיה של תנועת דרכנו וממקימיה
