בת אל פרחומובסקי
רונן ברגמן, עיתונאי ידיעות אחרונות וניו יורק טיימס, הגיע לדמוקרטTV כדי לספר את הסיפור המלא מאחורי הפרשה הסבוכה של רכישת הצוללות וכלי השייט והיחסים בין ממשלת ישראל, מערכת הביטחון ומספנות טיסנקרופ. צפו בראיון המטלטל
העיתונאי רונן ברגמן התארח אמש (שני) באולפן דמוקרטTV ודיבר בין היתר על פרשת הצוללות הסבוכה.
ראשית ביקש ברגמן לדייק: “זו לא רק רכישה, אלא גם הסרת ההתנגדות והאישור הישראלי לטיסנקרופ למכור צוללות תקיפה מתקדמות למצרים”. הפרשה כוללת גם את העובדה שישראל הייתה צריכה לחוות את דעתה על מכירת צוללות למצרים. בעוד שבשנת 2010 ישראל הסכימה למכירה בתנאי שיעשה “שנמוך” לצוללות, אחרי מפרט שלם של חיל הים שניתן לגרמנים. בנובמבר 2014, קרה דבר אחר. “בהתחלה הייתה התנגדות מוחלטת של מדינת ישראל”.
אבל מה קרה כאשר סוכן טיסנקרופ גילה את זהותו של הקצין הבכיר במערכת הביטחון שהתנגד למכירת הצוללות? “הסוכן של טיסנקרופ בישראל, מיקי גנור, מתנפל עליו בצעקות ואומר לו ‘אתה דופק לי את הביזנס’ ושבועיים אחר כך, אותו קצין מגיע לפגישה שגרתית עם נשיא מצרים ומוצא שם להפתעתו את מפקד הצי ומפקד המודיעין המצרי שמתחילים לצעוק עליו על כך שהעז להתנגד למכירת הצוללות למצרים”.
“זה נזק גדול מאוד למדינת ישראל”. מספר ברגמן, “איך הסוד הזה נודע למצרים? מי גילה למצרים שישראל מתנגדת? נדרשת חקירה נוקבת רק על הדברים האלה”, אומר העיתונאי.
הגילויים החדשים שפורסמו על ידי ברגמן, הם התצהירים שהצליחה לגבות “התנועה לאיכות השלטון” מגורמים הקשורים לפרשה. “רק בסוף השבוע האחרון עוד 15 אלופים חתמו על תצהיר חסוי לבית המשפט העליון בו הם מתארים במה שהם היו מעורבים ומה שהם ראו בפרשת הצוללות”.
התנאי של התנועה לאיכות השלטון לפרסום התצהירים הייתה שלא יפורסמו השמות של אלו שנתנו אותם, מספר העיתונאי. “עצם זה שאלופים בצה”ל וראשי משרד הביטחון מפחדים ששמם יתפרס זה דבר מטורף. אלה לא פחדנים, אלה אנשים שעמדו בשדה הקרב והם מפחדים ממערך התעמולה הגריסה וההשמצה שנוצר כאן כדי להפחיד עדים מלהגיד את האמת”. מי האנשים הכל כך מכובדים והבכירים שחתמו על התצהירים? “כשיפורסמו השמות יום אחד, זאת תהיה דרמה בפני עצמה”, הוא אומר.
סביבת ראש הממשלה אומרת שמדובר בגורמים פוליטיים, אבל ברגמן מבהיר: “בסביבת רה”מ אוהבים להגיד שזה הכל בוגי יעלון. לא מדובר בגורמים פוליטיים. אני לא כללתי בכתבה בכוונה מילה אחת מאף גורם פוליטי לא ממנו ולא מאחרים”. למעשה הוא אומר שהייתה זו סביבת נתניהו שניסתה לדחוף לעוד ועוד עסקאות כאשר מנגד מערכת הביטחון וצה”ל מנסים לצמצם את כמות העסקאות, להגיד שצה”ל לא צריך כל כך הרבה צוללות או לכל הפחות מבקש לדחות את העסקאות למועד מאוחר יותר “אם תקנו עכשיו, יצטרכו לזרוק לפח צוללת ישנה שהיא עדיין במצב טוב”.
מחירה של צוללת אחת, הוא בין 500 ל-700 מיליון יורו ובסה”כ לאורך כל חייה כולל תחזוקתה ומערכות הלחימה, עולה מכירה ל-5 מיליארד ש”ח. “רק ההבדל הקטן הזה, כשנתניהו אומר כל הזמן שהוא רוצה 6 צוללות בסד”כ ומערכת הביטחון רוצה 5, משנה את הכלכלה הישראלית. אומר גבי אשכנזי, הרמטכ”ל ב-2010: לא יהיו לי מערכות מיגון לנגמ”שים, חיילים יהרגו אם נקנה עוד צוללת”.
אז איך למרות כל הגילויים והתצהירים, בוחר היועץ המשפטי לממשלה לקבוע כי לרה”מ אין קשר או אפילו חשד לקשר לפרשה ואין צורך לפתוח בחקירה בעניין? “היועץ המשפטי לממשלה הודיע שרה”מ לא חשוד, אבל כשרה”מ אומר שהעניין נסרק במסרקות ברזל ולא מצאו כלום, זה לא נכון”. “איך מודיעים בתחילת החקירה, שגורם מסוים שהוא בוודאי רלוונטי הוא לא חשוד?” שואל ברגמן. “חלק גדול מאוד מהאמור בתצהירים לא נחקר מעולם, האנשים שמצהירים לא נחקרו. אמר לי בזמנו גורם בכיר במשרד המשפטים: אנחנו רוצים להגיע לחקר האמת אבל אנחנו מפחדים שאם נחקור יותר מידי יבטלו לנו את עסקת הצוללות”.
פנינו ללשכתו של שר החוץ גבי אשכנזי לקבלת תגובה אך הוא בחר שלא להגיב לדברים.